משרד עורכי הדין מאיר מירסקי ושות’ | Meir Mirsky & Co. Law office
טל: 08-9988080 | פקס: 08-9988081 | Email: meir@mirskylaw.co.il
פרופ' אברהם פצ'ורניק 5, פארק המדע, נס ציונה
כל הזכויות שמורות. משרד עוה"ד מאיר מירסקי ושות' ©
משבר הדיור במדינת ישראל האיר זרקור על תחום התכנון והבניה כאחד הענפים המשמעותיים אשר בכוחם לפתור את בעיית הדיור בעיקר בקרב הזוגות הצעירים בישראל אך לא רק.
תחום התכנון והבניה חולש על נושאים רבים ובהם התכנון – הנוגע לתכניות ברזולוציות שונות החל מתכנית מתאר ברמה הארצית ועד לתכניות נקודתיות בהיקף מצומצם; תחום הרישוי – הנוגע להוצאת היתרי בניה, היתרים לשימוש חורג (כלומר, היתר להשתמש במקרקעין בניגוד לייעודם התכנוני המקורי), תביעות פיצויים בשל פגיעה שמקורה בתכנית – תביעות הידועות בשם "תביעות לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה", והיטלי השבחה – היטלים המושתים על בעל המקרקעין ע"י הוועדה המקומית וזאת בגין השבחת המקרקעין בעקבות אישור תכנית.
תחום התכנון והבניה תופס כר נרחב בעשייה היומיומית המשרדית ולעורכי הדין ולצוות המקצועי במשרדנו ידע וניסיון רב בתחומי התכנון, הרישוי, תביעות פיצויים והיטלי השבחה.
במסגרת הסדרתם של התכנון והבנייה בישראל, קיימת היררכיה תכנונית בין תכניות מתאר ברמות השונות.
בראש הפירמידה התכנונית ניצבת תכנית מתאר ארצית (תמ"א) – תכנית החלה על כל שטח המדינה ונוגעת לנושאים בעלי חשיבות ציבורית כדוגמת דרכי תחבורה, הקמת תחנות דלק, בינוי ושימוש בחופים, ועוד. בהמשך, ניצבת תכנית מתאר מחוזית (תמ"מ) – תכנית החלה ביחס למחוז שלם כגון מחוז צפון ואשר קובעת את הפרטים הדרושים לביצוע תכנית מתאר ארצית במחוז וכן להנחיית הרשויות המקומיות בנוגע לגבולות הפיתוח העירוני, שטחים חקלאיים, אזורי תעשיה, שטחי ייעור ועתיקות, ועוד. בתחתית הפירמידה ניצבת תכנית המתאר המקומית – תכנית ברמה ובסמכות הרשות המקומית הכוללת התייחסות להוראות בניה, מגבלות בניה ומאפיינים נוספים של התכנון העירוני והמקומי.
למשרדנו ניסיון וידע רב בליווי וקידום תכניות מתאר, הן בשלב הכנת התכנית והעבודה השוטפת עם משרד האדריכלים העוסק בהכנתה והן בקידומה ואישורה במוסדות התכנון השונים.
* אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני
ענף מרכזי נוסף בתחום התכנון והבניה הוא תחום הרישוי – הנוגע להוצאת היתרים. רבים אינם יודעים אך כמעט כל פעולת בינוי פשוטה, כגון בניית פרגולה, כרוכה בהוצאת היתר בניה מאת רשות הרישוי.
הוצאת ההיתר כרוכה בבירוקרטיה אשר לעיתים הנה סבוכה הדורשת היכרות בעבודה מול ועדות מקומיות. לא אחת, מותנה מתן ההיתר בדרישות שונות כגון עריכת סקר קרקע או סקר סביבתי, אישורים של הגורמים הרגולטוריים דוגמת משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף וכיו"ב. כמו כן, במגזר החקלאי ישנה משמעות רבה לאישורים קנייניים מאת רשות מקרקעי ישראל – אשר לרוב הינה בעלת הקרקע.
למשרדנו ניסיון רב בתחום הרישוי וליווי תהליך הוצאת ההיתר וכן היכרות מעמיקה ביותר בעבודה עם ועדות מקומיות לתכנון ולבניה.
משרדנו מלווה את לקוחותיו החל משלב הגשת הבקשה להיתר, דרך שלב ההתנגדויות בוועדה המקומית (ככל שיש צורך), וכלה בייצוג בוועדת הערר המחוזית, ועד להוצאת היתר הבניה המיוחל.
* אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני
(תביעות לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה)
גופים ציבוריים כדוגמת רשויות מקומיות וכן יזמים פרטיים מכינים תכניות מתאר שונות אשר נועדו לפיתוח מקרקעין: דוגמת תכניות לשינוי ייעוד, תכניות איחוד וחלוקה, תכניות המשנות את זכויות הבניה, ועוד.
לצד החשיבות הרבה בפיתוח מקרקעין והקמת שכונות מגורים, מבני ציבור ואזורי תעסוקה, אותן תכניות מתאר עלולות אף לפגוע בבעלי מקרקעין סמוכים. כך למשל, תכנית מתאר מסוימת עלולה להגביל את זכויות הבניה הקיימות, לפגוע בנוף ובסביבה – באופן אשר גורם לפגיעה תכנונית המפחיתה את שווי המקרקעין.
סעיף 197 לחוק התכנון והבניה נועד לפצות בעל מקרקעין אשר נפגע כתוצאה מאישור תכנית שגרמה לירידה בשווי מקרקעיו.
למשרדנו ניסיון רב בייצוג בעלי מקרקעין בתביעות פיצויים לפי סע' 197.
* אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני
פרק עשירי בחוק התכנון והבניה מונה איסורים אשר ביצועם עשויה להביא את העובר עליהם בפני העמדה לדין ועלולה לגרום להרשעה פלילית ולענישה הקבועה בחוק.
כך למשל, שימוש במקרקעין ללא היתר, ביצוע עבודות בסטייה מהיתר או מתכנית ושימוש חורג מהווים משום עבירה על דיני התכנון והבניה. העמדה לדין פלילי בעבירות תכנון ובניה עלולה לטמון בחובה קנסות, צווי הריסה והפסקת שימוש ולעיתים רחובות אף מאסר בפועל.
עורכי הדין במשרדנו משמשים כסניגורים המייצגים גופים פרטיים בהליכים פליליים הנוגעים לעבירות על חוקי התכנון והבניה.
* אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני
מהו שימוש הטעון היתר? סעיף 145 (א) לחוק התכנון והבניה קובע-
"לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו הועדה המקומית או רשות הרישוי המקומית, לפי העניין היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:
(3) כל עבודה אחרת בקרקע ובבניין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או כשימוש הטעונים היתר כדי להבטיח ביצוע כל תכנית".
יש לזכור ששימוש שלא הותר במפורש בהיתר – מהווה שימוש חורג אסור. יתרה מכך, בפסיקה נקבע כי שימוש חורג הוא אחד השימושים הטעונים היתר וכי כל שימוש שלא הותר, גם אם מדובר בשימוש העולה בקנה אחד עם התכנית או התקנות החלות על המקרקעין, הוא שימוש חורג. מכאן גם ששימוש במבנה שהוקם ללא היתר כשלעצמו תמיד יהווה שימוש חורג.
משרדנו מעניק שירות כולל ומקיף בסיוע כל אנשי המקצוע הרלבנטיים לתהליך (אדריכלים, יועצים מקצועיים, מהנדסים וכד') לתהליך קבלת ההיתר לשימוש חורג לפרט ולעסקים.
יתרון משרדנו נעוץ בעובדה שלצד הפן התכנוני אותו אנו מרכזים עבור לקוחות משרדנו באמצעות בעלי המקצוע המומחים לתחום, אנו מלווים את ההליך על התפתחויותיו השונות מן ההיבטים המשפטיים, הן מול הרשות המקומית והן בערכאות גבוהות יותר כוועדות הערר המחוזיות ובתי המשפט לעניינים מנהליים.
* אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לייעוץ פרטני